רִיחַ

רִיחַch., Af. אָרִיחַ, אָרַח same.Part. מְרִיחַ, מוֹרַח, מָרַח. Targ. Gen. 27:27. Targ. Ex. 30:38. Targ. Job 39:25; a. fr.Sot.49a מוֹרְחִינָא ריחאוכ׳ I smell , v. דַּהֲנוּנִיתָא. B. Bath.73b ומוֹרַח ביה, v. עַפְרָא. Snh.93b (ref. to Is. 11:3, sq.) במשיח כתיב דמורח ודאין of the Messiah it is written that he smells (of a man) and judges (of his guilt or innocence); ניחזי אנן אי מרח ודאין let us see whether he (Bar Koziba) smells ; כיון דחזיוהו דלא מריחוכ׳ when they saw that he could not judge by the scent, they killed him; Yalk. Is. 284. Ber.43b האי מאן דמורח באתרוגאוכ׳ he that smells an Ethrog …, must say the benediction Yoma 82b ההיא עוברא דאָרְחָא a woman with child that smelled, v. preced. Sabb.110a דמורח ריחאוכ׳ (not דמירח) when it (the snake) smells it ; a. e.